<h1>רבינו ברוך ב"ר שמואל ספרדי מארץ יון — ב"מ</h1>
<h2>דף טז:</h2>
[ב"מ ע' ע"ב] אין מקבלין צאן ברזל מישראל וכו'. פירוש ראובן שהיו לו מאה צאן, ואמר לשמעון אלו שוין מאה של זהב, קחם ותן לי מהם דינר כל חדש וחדש, והגז והחלב והולדות שלך, ומה שימות מהן ומה שיכחיש תתחייב באחריותו, ואם הוזלו תתן לי מאה דינרין. אסור, מאי טעמא דכיון דאילו נגנבו או נאנסו שקיל דמיהן משתכח כל מה דשקיל מיניה אגרא דרביתא הוה.
<h2>דף נ:</h2>
[ב"מ נ"ה ע"א] אקשינן אמאי הדר ותני האונאה ארבעה כסף הא קתני לה ברישא האונאה ארבעה כסף מארבעה ועשרים וכו'. ופרקינן הטענה שתי כסף וההודאה שוה פרוטה איצטריכא. ואגב הני תנא הך. ואקשינן דאפילו הכי אמאי איצטריכי למיתני, דהא קתני בשבועות שבועת הדיינין הטענה שתי כסף וה[הודאה שוה פרוטה]. והתם במתניתין מפרש כיצד וכו'. ובגמרא מפרש טעמא דשתי [כסף, משום ש]נאמר כסף או כלים, מה כלים שנים אף כסף שנים. ואיתא בקידושין פרק [קמא] בהלכתא בכסף בית שמאי אומרים בדינר. ופרקינן סיפא איצטריכא ליה דקתני חמש פרוטות הן. אגב דבעי למימני כל הפרוטות לא היה אפשר שלא יזכיר ההודאה. [ואגב הו]דאה אדכר הטענה, ואגב שתי הכסף אדכר ארבעה [כסף]. יש מפרש הכי סיפא איצטריכא ליה. פירוש כל מה ששנה ר' במשנה כן קבל אותן מרבותיו, והואיל והוצרך [מקצת] משנה, גררה כולה.
